חובתו הראשונה של כל שלטון,
תהיה מתכונתו אשר תהיה, היא לספק ביטחון לנתינים או לאזרחים. רק מכוח הציפייה למילוי החובה הזו מצד השלטון מסכימים הנשלטים שהרשות תשלח יד לכיסם ליטול את כספם, או שזו תגביל את חירותם הטבעית באיסורים מאיסורים שונים.
שלטון שאינו ממלא את חובתו ומספק לנשלטים ביטחון באורח טוטאלי, מאבד באחת את הלגיטימיות שלו. את זכות קיומו!
ואחת היא אם השלטון אינו רוצה או אינו מסוגל לספק את הביטחון המיוחל.
אין מעל גדול מן המעל שמועל שליט השוקל שיקולים זרים לביטחון ("מה יאמרו הגויים", "כיצד תגיב אמריקה", "כמה זה ישפיע על הפופולאריות שלי"). כאשר הערבים פוגעים באזרחי ישראל באכזריות חייתית והממשלה אינה מגיבה, או שמשהה את תגובתה לימים "נוחים" יותר – נהיר לכולם שהתגובה לא תבוא. ברור שמסכת התירוצים אינה באה אלא לשפר את התדמית.
והרי, המצב השורר במה שכונה "ישובי עוטף עזה" מזה שנים הוא בלתי נסבל. חיי חרדה ופחדים הם לבטח קשים מנשוא, אך קשה עוד יותר ההבנה שם שמאומה לא ישתנה גם בעתיד. הברברת הניגרת מפיהם
של חסרי-האונים רק מצביעה על חולשתם: "אין פתרון צבאי לטרור", "המצב הכלכלי הוא שמוליד את התסכול שמזין את הטרור", "הכיבוש משחית", "נוציא את הילדים מעזה", "צריך לחזק את המתונים", "חאמס מקבל סיוע מטהרן", "אנו קרובים מאוד להשיג תהדיא", "יש התקדמות במגעים שמנהל שר המודיעין המצרי".
אמירות אלו רק מעצבנות את תושבי האזור. הם, שבמשך שנים שמעו הבטחות לפעולות, נואשו מאמצעי המיגון האוויליים, שאפילו היה בהם כדי להועיל, אינם מוקמים. הם נואשו גם מתהליכים מדיניים שלא מגיעים כלל להבשלה או מימוש. התושבים יודעים היטב מה ערכן של הבטחות השליטים.
וכך הם מדברים: "לפני שהם מתחילים להטיף מוסר לכולם – שיביטו במראה, וישאלו את עצמם מה
הם עשו עבורנו, ומה הם עשו עבור ילדים שלומדים בכיתה ב' ולא מכירים מציאות אחרת", אמר ל-ynet ראש מועצת אשכול, חיים ילין.
ראש עיריית אשקלון הוסיף: "אמרתי לראש הממשלה בשבוע שעבר שצריך לקבל החלטה עכשיו ולא בעוד שבוע או שבועיים, כי ממש אי אפשר לדעת מה יילד יום פה".
שלטון שאינו ממלא את חובתו ומספק ביטחון באורח טוטאלי לנשלטים, מאבד באחת את הלגיטימיות שלו.
חשוב לבטא את הכעס והתסכול. יש בזה כדי לזכך את הנשמה: השלטון הזה איבד כבר את הצדקת קיומו. השלטון, ולא הממשלה. לא רק הממשלה. המארג הממסדי כולו, ולא רק הפוליטיקאים ששורצים בתוכו. וגם, ובמיוחד, קציני הצבא, המשחקים פוליטיקה.
~ ~ ~
הנהגתו של מלך ישראל תהיה רחוקה מן הרפיסות הזו ת"ק פרסה.
בפרשת שופטים [דברים כ:כ] ניתנו לנו הוראות כיצד לפעול נגד אויב, והנחיות אלו סותרות את הקביעה הצה"לית שאין פתרון צבאי לטרור, והישועה תבוא מהסדר מדיני:
וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ.
חז"ל הציעו לנו שלושה פירושים לביטוי "עד רדתה", שהם בעצם שלושה נדבכים:
"עד רדתה – לשון רִדוי, שתהא כפופה לך" [רש"י]
"עד רדתה – ותִבנו מצור על העיר מורדת שׁעושׂה עִמכם מִלחמה עד שתיכבשוה" [כתר יונתן].
"עד רדתה - עד רדת חומותיה" [רשב"ם].
כלומר:
או לרדות בהם (ולא לספק להם צרכים "הומניטאריים")
או לכבוש אותם (כן, כיבוש, בפירוש!)
או להפיל עליהם את חומות ההגנה (שלהם, ולא שלנו!)
ואפשרות רביעית: גם לרדות בהם, וגם לכבוש אותם וגם להפיל עליהם את החומות!
ומתי עושים זאת? לא ממתינים ל"עיתוי נוח". עושים זאת לאלתר, כמאמר הגמרא [שבת יט:א], שהוא הוראה מחייבת: "וכן היה שמאי אומר: עד רדתה – אפילו בשבת".
במלוך עלינו מלכנו, הכל יהיה שונה! |
